יפו היא סיפור של פופולריות בנסיקה; סצנת אוכל גועשת, התחדשות עירונית בכל פינה ועוד רגע גם חיבור לשדרות רוטשילד בחמש דקות הודות לרכבת הקלה.
יפו של שוק הפשפשים ושכונת נגה, יפו של הרכבת הקלה ושל שדרות ירושלים המתחדשות ומתמרקות לקראתה, זו יפו שהיא רובע עירוני נחשק ויוקרתי למגורים ומוקד בילוי אהוב על כל תל אביבי, ולמעשה כל אדם שיודע מה טוב לו. הנמל שלה עובר שיפוץ, שלל הפינות הקסומות נחבאות בה אל הכלים ואפשר לומר שיפו לוהטת, ולא רק בקיץ.
יש שיאמרו שהסיבה הכי טובה להתמקם בה, עם כל הכבוד לחומוס של אבו חסן (עלי קרוואן), הוא יופייה המתפתח של העיר, שהופכת אט-אט למטופחת ולטרנדית יותר, אבל מי שמכיר את יפו יודע שהיא לא רק טרנדית, אלא גם לוקיישן תל אביבי מועדף למסעדות בלקניות ובעיקר להיט נדל"ני למשקיעים.
יש המכנים את יפו "עיר 15 הדקות", זאת אומרת עיר שבה יכול כל תושב להגיע תוך רבע שעה של הליכה לכל מוקדי חייו. ראש העיר המיתולוגי של תל אביב, רון חולדאי צוטט כאומר: "מאז יצאו תושביה העבריים של יפו לבנות את אחוזת בית היא תל-אביב – הולידה העיר מדינה. החלום הפך לכרך. עכשיו יוצאת תל-אביב ליפו, ולראשונה מאז קמה המדינה היא באה לשקם ולבנות את יפו. תל-אביב-יפו תהיה, על-פי סדר העדיפויות ולעניין זה: יפו-תל-אביב. הכרך יהפוך את יפו למקום חלומי".
איכות החיים שהולכת ומרימה את ראשה בעיר, הרכבת הקלה שתכף תפתח את שעריה ותעלה את עלות הנכסים בעיר פי כמה וכמה, והתמורה הגבוהה יותר לכסף, כל אלה יביאו משקיעים להשקיע ביפו בעשור הקרוב.
באותו נאום חוצב להבות ראש העיר רון חולדאי הכריז: "הורדנו את המקף מתל-אביב יפו", ולא בכדי. מי שגר ביפו ומסתובב ברחובותיה מכיר את התמונה: הורים נגררים על ידי ילדיהם הנלהבים כדי לראות את הבית שברצונם לרכוש בעיר.
זה לא קרה ביום אחד. רק לפני שנים ספורות המריאה יפו. מאז ועד היום הדימוי של העיר צמח ומחירי הנדל"ן בה עומדים לצמוח בהתאמה, אבל עדיין לא הגיעו לשיאים שאליו הם יגיעו עם הפעלתה של הרכבת הקלה.
בעבר הלא רחוק, באמצע שנות התשעים, היתה יפו חמה בכל הנוגע לנדל"ן. לא סתם חמה – רותחת. מחירי השכירות והקניה הרקיעו שחקים. שכונת עג`מי נחשבה ללהיט ואפילו בית קטן בן שישים מ"ר וגלריה, ללא נוף וללא זכויות בניה נחטף תמורת שלוש מאות אלף דולר, סכום שנשמע דמיוני לחלוטין בימים אלה. אז גם יצאו לדרך כל הפרויקטים היוקרתיים ששווקו ברמת מחירים גבוהה במיוחד, ובתחילת הדרך אף רשמו מכירות יפות.
המיקום ליד הים, האווירה המיוחדת והצבעונית, הסגנון הייחודי של הבתים וההרגשה של כפר באמצע העיר, הטיסו רבים ליפו, לקניה ולשכירות. מדורי הנדל"ן בעיתונים מלאו בכתבות ענק על יפו היוקרתית. אך מאיגרא רמה לבירא עמיקתא; מהומות אוקטובר 2000 זעזעו את יפו ובמשך כמה חודשים כמעט ולא באו לקוחות מחוץ ליפו לבתי העסק ולמקומות הבילוי. מחירי הנדל"ן שוב צנחו, אם כי מאז ועד היום ניכרו סימנים ברורים לשינוי מגמה. עובדה היא שהנדל"ן ביפו הגיע לפריחה של ממש בשנים האחרונות.
הרכבת הקלה והחיבור הצפוי והקל בין אחת מהערים האטרקטיביות בעולם ליפו מסמן ביקוש הולך וגדל לנכסים למגורים, לרכישה ולשכירות. עסקאות בכל טווח המחירים, כולל נכסים יקרים מאד, מתבצעות כמעט מדי יום.
ירושלמים רבים שוב מבקשים לגור ביפו, שמזכירה להם במידה רבה את העיר שממנה באו, התל אביבים מוצאים בה חלופה אטרקטיבית לדירות צפופות במחירים מופקעים, ושאר תושבי המדינה, לפחות אלו בעלי דופק חיים נדל"ני, מזהים שהתמורה למחיר גבוהה, ועוד תצמח.
ומי הראשונים להרגיש זאת? היפואים. הם חשים זאת ראשונים וקונים בעצמם נכסים חדשים ביפו. זו גם המגמה הברורה ביותר; יפואים קונים ביפו; ירושלמים שוכרים, קונים ועוברים לדירות משלהם; תושבים אחרים מרחבי ישראל משפרים דיור ורבים מהם פשוט קונים להשקעה.
ההרגשה ברחובות יפו היא שבתוך זמן קצר, במיוחד עם פתיחת קו הרכבת הקלה, תבוא עדנה נדל"נית לעיר. המחירים ביפו צפויים רק לעלות. המשקיעים החכמים כבר מבינים שהם עומדים לשמוע משפט שכמעט ולא נשמע ביפו עד לפני כמה שנים: "אני מת לגור ביפו… אבל נורא יקר".
